<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער א'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
גרסינן בקדושין פ"ב, ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אדעתא למיסק לא"י בעידנא דזבין לא אמר, אמר אביי הו"ל דברים שבלב [ודברים שבלב] אינן דברים. פירוש, קודם המכירה היה רגיל לומר כן כי בעבור לעלות לארץ ישראל היה מוכר, אבל בשעת מכירה לא גלה כלום. דודאי אם גלה בשעת מכירה "על דעת כן אני מוכר בעבור שאני עולה לארץ ישראל אני מוכר ואני צריך למעות", פשיטא [דהוי] גילוי גמור ולא הוי זביניה זביני. ואילו לא גלה ג"כ קודם המכירה ולא בשעת המכירה, פשיטא דליכא שום חששא. דאי לא תימא הכי כל המוכרים יכולים לומר כך היה בדעתי. אבל הכא משום שקודם המכירה היה יכול לומר. דברים שבלב אינן דברים. פירוש, אע"פ שהיה לנו להאמין שעל מנת כן מכוין, שהיה רגיל לומר כן מתחלה, אפילו הכי לא חיישינן. כי שמא חזר בו (ממתנתו) [מכונתו] ורוצה הוא למכור בלי שום תנאי.
